סודיות רפואית ושיתוף מידע: מדריך מעשי

סודיות רפואית ושיתוף מידע: מדריך מעשי

מבוא

סודיות רפואית מהווה את אחד מעמודי התווך הבסיסיים של יחסי האמון בין מטופל לאנשי מקצוע בתחום הבריאות. עם זאת, בהקשר של טיפול מתואם וצוותים רב תחומיים, שאלת שיתוף המידע הסודי עולה מדי יום. כיצד נוכל ליישב את חובת הסודיות המוחלטת עם הצורך בהחלפת נתונים כדי להבטיח טיפול מיטבי? מדריך מעשי זה מפרט את המסגרת המשפטית של סודיות רפואית ואת התנאים שבהם שיתוף מידע מותר על פי חוק, בהתבסס על הוראות קוד בריאות הציבור והמלצות ה-CNIL.

הבסיס המשפטי של חיסיון רפואי

חיסיון רפואי נקבע בסעיף L.1110-4 לחוק בריאות הציבור ובסעיף 226-13 לחוק העונשין, אשר מעניש את הפרתו בעונש מאסר של שנה וקנס בסך 15,000 אירו. סוד זה מכסה את כל המידע שבא לידיעתו של איש המקצוע: אבחון, טיפול, אמון של המטופל, אך גם אלמנטים שנצפו או נגזרו.

חיוני לכל אנשי המקצוע העוסקים במערכת הבריאות: רופאים, אחיות, רוקחים, מיילדות, אך גם צוות אדמיניסטרטיבי במוסדות הבריאות. החוק מיום 26 בינואר 2016 למודרניזציה של מערכת הבריאות שלנו הרחיב חובה זו לאנשי מקצוע במגזר הרפואי-חברתי, ויצר מסגרת אחידה להגנה על מידע סודי.

תנאים לשיתוף מידע בין אנשי מקצוע

שיתוף מידע בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות כפוף לסעיף L.1110-4 של CSP. יש להבחין בין שני מצבים נפרדים:בתוך אותו צוות טיפולי ⬥⬥⬥: השיתוף נחשב מורשה, בתנאי שהמטופל קיבל מידע ויכול לממש את זכותו להתנגד. הצוות המטפל מוגדר כקבוצה של אנשי מקצוע המשתתפים ישירות בטיפול באותו מטופל.

בין אנשי מקצוע שאינם שייכים לאותו צוות ⬥⬥⬥: נדרשת הסכמה מפורשת ומראשית של המטופל, נאספה בכל אמצעי, לרבות מנותקת. הסכמה זו חייבת להיות מושכלת, ספציפית וניתנת לביטול בכל עת.בין אנשי מקצוע שאינם שייכים לאותו צוות ⬥⬥⬥: נדרשת הסכמה מפורשת ומראשית של המטופל, נאספה בכל אמצעי, לרבות מנותקת. הסכמה זו חייבת להיות מושכלת, ספציפית וניתנת לביטול בכל עת.

השיתוף חייב להיות מוגבל בכל המקרים למידע הנחוץ בהחלט לתיאום או המשכיות הטיפול, בהתאם לעקרון המזעור שנקבע על ידי ה-GDPR (סעיף 5).

חריגים משפטיים לחיסיון

מצבים מסוימים מתירים, או אפילו מחייבים, את הסרת החיסיון הרפואי. הדיווח על התעללות בקטינים או באנשים פגיעים (סעיף 226-14 לחוק העונשין), הצהרת חובה על מחלות בעלות דיווח (סעיף L.3113-1 CSP), או העברת מידע לפקיד הרפואה של קופת חולים מהווים פטורים הקבועים בחוק.

לעומת זאת, למשפחת החולה אין זכות כללית לגישה למידע רפואי. רק האדם המהימן שקבע המטופל (סעיף L.1111-6 CSP) יכול לקבל מידע מסוים, בהתאם לרצונות שהובעו.

כלים ושיטות עבודה טובות

היישום של הקובץ הרפואי המשותף (DMP) ושל הודעות הבריאות המאובטחות (MSSanté) מאפשר אבטחה טכנית של מרכזיות. מפעלים חייבים גם לאמץ מדיניות אבטחת מערכות מידע בריאות (PSSI-S) ולקבוע קצין הגנת מידע (DPO), בהתאם ל-GDPR.

מסקנה

חיסיון רפואי אינו מהווה מכשול לאיכות הטיפול אלא תנאי לאמון המטופל. שליטה בכללים לשיתוף מידע סודי מאפשרת לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשתף פעולה ביעילות תוך כיבוד ההתחייבויות האתיות והחוקיות שלהם. הכשרה שוטפת של צוותים ומידע ברור למטופלים חיוניים לאבטחת שיטות עבודה אלו.