ביקורת פיננסית: תהליך ועמידה בתקנים

מבוא

ביקורת פיננסית מהווה נדבך חיוני בממשל תאגידי ושקיפות של השווקים הפיננסיים. בסביבה רגולטורית מורכבת יותר ויותר, המסומנת על ידי כניסתו לתוקף של חוק Sapin II, הוראת MiFID II והדרישה הגוברת לעמידה בתקני IAS/IFRS, חברות בורסאיות וקבוצות גדולות חייבות לבנות את תהליכי הביקורת שלהם בקפדנות. מאמר זה מספק ניתוח מעמיק של מנגנוני ביקורת פנימיים וחיצוניים, תקנים ישימים ושיטות עבודה מומלצות המאפשרים לחברות לאבטח את הדיווח הכספי שלהן, למנוע סיכוני הונאה ולעמוד בציפיות של רגולטורים כמו ה-AMF וה-ECB.

היסודות של ביקורת פנימית

ביקורת פנימית היא פונקציה עצמאית ואובייקטיבית שמטרתה להעריך את תהליכי הבקרה הפנימית, ניהול הסיכונים והממשל של הארגון. בדרך כלל מוצמדת לוועדת הביקורת של הדירקטוריון, היא מתבצעת בהתאם לתקנים בינלאומיים שפורסמו על ידי IIA (מכון המבקרים הפנימיים) ותקני COSO ו-COBIT.

עבור חברות בורסאיות, הביקורת הפנימית ממלאת תפקיד אסטרטגי: היא מזהה חולשות במערכת הבקרה הפנימית, מאמתת את מהימנותם של דוחות כספיים ביניים ומאוחדים ומעריכה עמידה בנהלים הפנימיים. סעיף L. 823-19 לקוד המסחרי הצרפתי מחייב גם גופים בעלי אינטרס ציבורי להקים ועדה מיוחדת האחראית למעקב אחר תהליך הכנת המידע הפיננסי.

מיפוי סיכונים הוא נקודת ההתחלה לכל משימת ביקורת פנימית. היא מאפשרת לתעדף תחומי התערבות תוך שימוש בגישת ביקורת מבוססת סיכונים, תוך התחשבות בסוגיות הפיננסיות, התפעוליות והרגולטוריות הספציפיות לכל מקצוע.

הספציפיות של הביקורת החיצונית

הביקורת החיצונית, או הביקורת המשפטית, מתבצעת על ידי רואי חשבון (CAC), הרשומים בחברת רואי החשבון הלאומית (CNCC) ובפיקוח המועצה העליונה של משרד הביקורת (H3C). משימתם היא לאשר כי החשבון השנתי והמאוחד נותן תמונה אמיתית והוגנת של נכסי החברה, מצבה הפיננסי ותוצאותיה.

תהליך הביקורת החיצונית עוקב אחר תקני הפרקטיקה המקצועית הצרפתית (NEP), שהם עצמם מתאימים לתקנים הבינלאומיים לביקורת (ISA). היא מחולקת לארבעה שלבים עיקריים: תכנון והערכת סיכונים, מבחני בקרה, בקרות מהותיות וגיבוש חוות דעת הביקורת.

עבור קבוצות גדולות ברשימה, הרוטציה החובה של משרדי ביקורת כל 10 שנים (24 ​​שנים במקרה של ביקורת משותפת), שנכפתה על ידי תקנה אירופאית מס' 537/2014, מטרתה להבטיח את עצמאות ה-CAC. דוח הביקורת כולל כעת עניינים מרכזיים בביקורת (KAM) המתארים את התחומים המשמעותיים ביותר שנבדקו.

תקני ביקורת ויישומם

תקני ביקורת מהווים מסגרת הרמונית המבטיחה את האיכות וההשוואה של המשימות. תקני IAS/IFRS, חובה עבור חשבונות מאוחדים של חברות הרשומות באירופה מאז 2005 (תקנת EC מס' 1606/2002), בונים את המצגת הפיננסית. תקני הרשות מסדירים את מתודולוגיית הביקורת.

על המבקר ליישם במיוחד את תקן 315 (זיהוי סיכונים להצגה מוטעית מהותית), תקן 330 (תגובות להערכת סיכונים) ותקן 700 (גיבוש חוות הדעת). עבור מוסדות פיננסיים הכפופים ל-MiFID II, בדיקת נאותות נוספת נוגעת להגנה על משקיעים ולשקיפות של עסקאות.

דוחות ביקורת ותקשורת פיננסית

דוח הביקורת מהווה את התוצאה של המשימה. היא מגבשת את חוות הדעת של המבקר: אישור ללא הסתייגות, בהסתייגויות, סירוב לאשר או חוסר אפשרות להביע דעה. מעבר לחוות דעת זו, הדוח כולל תיאור של KAM, האימותים הספציפיים הנדרשים בחוק ומידע הנוגע לממשל תאגידי.

תקשורת עם ועדת הביקורת, שנוסחה על ידי הדו"ח הנוסף הקבוע בסעיף 11 של תקנה אירופאית מס' 537/2014, מחזקת את השקיפות של המערכת.

מסקנה

הביקורת הפיננסית אינה מוגבלת לחובה רגולטורית: היא מהווה כלי אמיתי לניהול אסטרטגי ובניית אמון עם מחזיקי עניין. על ידי ניסוח יעיל של ביקורת פנימית וביקורת חיצונית, הסתמכות על תקני IAS/IFRS ו-ISA, וכיבוד הדרישות של חוק Sapin II ו-MiFID II, חברות מחזקות את אמינותן הפיננסית ואת עמידותן לסיכונים.